1800550
סיפורים
אורות תעתועים - סיפור בהמשכים
פרק יא חלק א'
לא אהיה בלתי מתחשב ולא אשאל מי צמה ומי התחילה את היום עם כוס קפה, חייך הרב קוגן לתלמידותיו. אבל אתן ודאי יודעות שבהלכה תענית אסתר נבדלת משאר התעניות משום שאין לה מקור במקרא או בתלמוד הפוסקים מסכימים שתענית זו אינה אלא מצד המנהג. ולפיכך ישנם קולות מיוחדות לתענית זו. נעבור במהירות על הפן ההלכתי של הצום. ונפנה למישור האגדתי ההשקפתי או אולי נכון יותר המחשבתי פרשני הוא שיחק עם המילים.
מאחר שכבר הזכרנו שלתענית אין מקור מפורש, נחלקו הראשונים לזכר מה קבעוה. דעה אחת גורסת לזכר שלושת ימי הצום שגזרו מרדכי ואסתר לפני הליכתה לאחשורוש להתחנן על ביטול הגזירה. לעומת זאת ישנה את הסברא שהצום נקבע דוקא כזכר לצום שצמו היהודים קודם שיצאו להלחם באוייביהם במלכות מדי ופרס. אבל יש פה תמיהה שמבצבצת מאליה, אם כך או כך, אסתר לא צמה לבדה, כלל ישראל כולו צם, אבל צליל השם של הצום "תענית אסתר" מטעה וגורם לחשוב שאסתר לבדה צמה.
הבנות פיהקו, הרב קוגן בדרך כלל יודע להיות מעניין, אבל השיעור הזה התחיל קצת בצורה משמימה. קוגן התעלם מהפיהוקים והמשיך האמת היא שלא רק התענית אלא המגילה כולה נקראת "מגילת אסתר". למיטב ידיעתי מרדכי היה גם שותף למאמצי ההצלה, ואינני מבין למה ממזערים את חלקו. ולפני שאתן ממהרות לענות אז גם אני יודע שבאמריקה יש אפליה מתקנת, וכל ספרי התנ"ך הם על טהרת השמות הגבריים, ולא נורא אם ספר אחד ישא שמה של אשה, אבל אפלייה מתקנת זה רעיון מודרני, לא נראה לי ששם בפרס פעלו לאורו. חיוך ראשון הבליח על שפתי הבנות.
אומר לכם דבר נוסף שאולי יתרום לאגו הנשי אבל ישמוט את השטיח מתחת להסבר על אפליה מתקנת. המשיך ספק ברצינות ספק בבדיחות הדעת. דעת חז"ל היא שלעתיד לבוא עתידים ספרי הנ"ך להתבטל. ישארו לנו רק חמשה חומשי תורה תורת משה, אבל דברי הנביאים ייגנזו. אה לא כל כך מדוייק לא הכל מיועד לגניזה. משהו אחד ישאר, כן ניחשתן נכונה מגילת אסתר אותו סיפור על הנעשה בחצרם של מלכי פרס תשאר לנצח. כנראה שיש למגילה הזו לתרום לנו גם בימות המשיח, ומעניין באמת מה הייחוס של המגילה יותר משאר חברותיה כתבי הקדש. ויהיה ההסבר אשר יהיה, תרשמו לפניכם הספר היחיד שיצורף בעתיד לתורת משה ישא שמה של אשה.
אחת הבנות ביקשה את רשות הדיבור, עיני חברותיה עקבו אחריה בהתעניינות. למבקשת היה אופי מתגרה במקצת. אבל הרב קוגן למרות שהיטיב להכיר את חניכתו נענה מיד כמעט בשמחה, מה בפיך רייצ'ל?
היא הסתערה עליו מיד. קודם כל זה דבר חדש לי לחלוטין שישנם חלקים מהתורה שעשויים להתבטל. הרי כל התנועות הפלורליסטיות בעצם טוענות שחלקים מהתורה כבר לא רלוונטים או לכל הפחות זקוקים לרענון מודרני ברוח הזמן. שלא לדבר על מנהגים מיושנים שלדעתם עבר עליהם הכלח. ובאמריקה כל רב אורטודוקסי מתחיל יודע מיד לשנן את המנטרה שהתורה היא נצחית מסיני ושום דבר לא משתנה או מתבטל. ואפילו על קצה קוצו של מנהג ישראל יש להקפיד. והנה אני פה יושבת בסמינר סופר אולטרא אורטודוקסי ומספרים לי שלא חלק אחד אלא כל הנ"ך הולך לגינזכים. זה קצת יותר מדי בשבילי, אם חלק או פרט עלול או עשוי להבטל בשלב מסויים, אזי שמטנו את הבסיס לטעון שהכל נצחי. הלעטת אותנו בחומר מסוכן.
- אני עוד אצטרך לקחת ממכם קורסים בדרמה, ניכר היה על הרב קוגן שהוא רווה נחת מהטיעון, את מורידה טענה וכמעט משאירה את המרצה עם פה פתוח. אבל הפעם אני מוכרח לומר יש צדק בדברייך. אי אפשר להשחיל זאת דרך אגב, הדבר טעון שיעור בפני עצמו. ובכדי לא להשאיר את הנושא לחלוטין ללא ביאור אשנה קצת את הניסוח. אסכים עמך ששום חלק מהתורה אינו עתיד להתבטל, אך ספרי הנ"ך בכל אופן עתידים באופן מסויים להיבלע בתוך התורה עצמה. לעומת מגילת אסתר שתשמור על אופיה היחודי. אני מקווה שעכשיו זה נשמע יותר טוב, ולרבנים המתחילים באמריקה תבוא הרווחה. ועדיין שאלותיי במקומם עומדות.
רייצ'ל לא התכוונה עדיין לוותר ללא קרב ולהפסיד את המוניטין אותם צברה ביושר. טוב אבל בעצם אני לא מבינה כלל להיכן אתה חותר, שוב מנסים להראות לי כמה התורה מכבדת נשים? כי מצאת מגילה עם שם נשי. אי אפשר להתכחש שזה לא מדוייק, הגברים מאוד דומיננטים בתורה כמעט לחלוטין. הם המחוייבים בכל המצוות, רק הם כשירים לתפקידי מלכות וכהונה וכל משרה ציבורית שיש בה השתררות. אפילו להעיד בפני בית דין עניין של נאמנות לא סומכים עליה. תסכים אתי שקשה להתנחם רק בגלל ששמה של אסתר מופיע על המגילה.
- טוב עכשיו את פשוט מנסה להסיט את הנושא ולגרור אותי לעימות שזה יכול מאוד להועיל לנו כעת, תראי עכשיו איך כולן ערות לחלוטין באמת תודה לך רייצ'ל. אבל בואי גם את תסכימי אתי על שני נקודות, קודם כל להתמודד עמך עלי להיות במיטבי, בינוניות זו ליגה ב' עבורך, וביום צום אני פשוט לא מסוגל לשחק על המגרש של הליגה הגבוהה. שנית הנושא עכשיו אינו על מעמד האשה בתורה, כבר דנו בזה בעבר ונחזור לדון בעתיד אם רק תרצי. השאלה הניצבת מולנו היא עושה רושם שחז"ל בחרו למקד את מאורעות פורים בעיקר מסביב אסתר, למרות שדומה שמרדכי ניווט ומשך בחוטים מאחורי הכל.
הרב קוגן לש את פרקי אצבעותיו, מדד הערנות אכן קפץ פלאים, והוא התכוון לנצל זאת עד תום, יהיה עליו לשמור על המומנטום בדקות הבאות, לתמצת את המסר ולהעבירו בצורה קליטה ובהירה. משפט משעמם אחד והנמנום יחזור לשכון בין כתלי כתתו.
הבטנה, קולו היה שקט כמעט חרישי, אסתר הייתה נביאה שזה אומר אשה חשובה ביותר עם מעלות ודרגות נשגבות מבינתי. אבל היה לה פן אנושי אליו גם אנחנו יכולים לחוש קרבת מה ואף הזדהות. יתומה נולדה את אביה מעולם לא הכירה ואמ נפטרה מיד לאחר לידתה. כבת מאומצת גדלה בביתו של דודה, אין ספק שלא ההיתה יכולה למצוא בית יותר טוב מאשר במשפחת מרדכי אבל בכל אופן אין תחליף לאהבת אב ואם ביולוגיים. ילדה שלא זכתה לראות אמא מדליקה נרות שבת, יתכן וכל ימיה חלמה על הבית שהיא תקים על החום שישרור בו על ילדיה שיקראו לה אמא עם צליל אמיתי והיא תקרא להם בשמות הוריה המנוחים, חלום שכל נערה יהודיה חולמת וזוכה לקיים. אבל אסתר שאיבדה את ביתה הראשון, איבדה גם את ביתה המאמץ. יחד עם נערות פרסיות רבות היא נלקחת למשמורת אל מעונות הנשים של אחשורוש, וניתנת לה שנה להתכונן להיות ראויה לבלות לילה במחיצת המלך, מלך שכבר כמה שנים כל עיסוקו לבחון לילה אחר לילה נערה אחרת. אני משער שעולמה חרב עליה. מירב הסיכויים שהיא תחזור מבית המלך כלעומת שבאה, יפות ממנה הוחזרו בבושת פנים, ואז תיאלץ לבלות את שארית חייה במעון פילגשי המלך תחת השגחתם הצמודה של הסריסים אין יוצא ואין בא. גם יתמזל עליה מזלה והמלך יחשוק בה, איזה טעם כבר יהיה לחיים מעין אלו, מלכה פרסית הצריכה כל הזמן להקסים את המלך ולמלא את גחמותיו, אחרת סופה עלול להיות כשל קודמתה. חלום הילדים שיקראו כשמות הוריה נגוז לעד, נצנוץ נרות השבת להם כה ייחלה כבה. ענני חושך עטו עליה מכל עבר והחשיכו את תקוותיה לעד. נערה גלמודה אומללה. מה נותר לה לצפות בעולם הזה, התקוות היחידות שנותרו הם לעולם הבא עולם שכולו טוב, כך מחנכים כל יהודי.
והנה במנוגד לכל הסיכויים אכן בחר בה המלך, חגיגות לרוב נערכו לכבודה, אבל אחרי תקופת הזוהר הראשונית החיים חוזרים למסלולם המלך מאבד עניין, ואסתר מסוגרת בארמון מנותקת מכל מידע משמעותי המוני יהודים קורעים את בגדיהם אך המלכה בארמון אינה יודעת מאומה עד שומעת משליחה שפגש את מרדכי על גזירת ההשמדה. השליח מביא עמו הוראה ממרדכי להפעיל את השפעתה על המלך. אבל אסתר מודעת היטב שהשפעתה אפסית, המלך פוגש את המן מידי יום, ואת פניה כבר לא ראה מזה חודש, הליכה אליו פירושו מוות בטוח ללא תועלת עבור אחיה, גם לו יתרחש הבלתי יאומן והמלך יושיט לה את השרביט אמנם חייה ינצלו לפי שעה אבל בהתמסרותה מרצונה הטוב אל המלך איבדה את חלקה לעולם הבא. הוראתו של מרדכי נראית כמוצא של יאוש, אבל אסתר מקיימת את ציוויו.
הרב קוגן החריש לרגע הוא השפיל את עיניו, מנסיונו ידע שישנם בנות עם לחלוחית חשודה בעיניהם והעדיף שלא לגרום להם מבוכה. מבטו נדד בין מכתבת שולחנו לרצפות המלבניות, ואז המשיך בקולו העמוק שלושה ימים ארוכים של צום עוברים עליה לפני הצעד הנורא שעליה לנקוט. מי יכול להבין את אשר התחולל בליבה בימים אלו. אמת היהודים כולם צמו מקווים ומתפללים לישועה, אבל האם אפשר להשוות את תחושתם להרגשתה של אסתר. אבל אותה נערה החליטה להקריב הכל עולם הזה עולם הבא, ונכון אמרתי שיש פה פן אנושי מאוד מרגש, אבל לא נשכח שבכל אופן מדובר פה בצדיקה נביאה, אין לנו אולי מושג בדברים אותם לא חוינו, אבל אנחנו אולי נחשוב שצדיק ונביא יקריב את חייו ועתידו לשמה בכדי לעשות נחת רוח לבוראו, הרמב"ם כך כותב שזו תכלית עבודת ה', ואין ספק שאסתר הייתה חדורה מטרות נעלות כאלו. אבל הנה עברו להם שלושת הימים הרגע המכריע הגיע היא צועדת אל המלך ובלבה תפילה, וליבה שוקע פני המלך זעומות מתמיד, חייליו מתלחשים ביניהם מי יטול את תכשיטיה מיד לאחר הירצחה, ולא היא לא תמות על קידוש ה', שכינה סרה ממנה, אין לי מושג מה הפירוש כי השכינה מעולם לא שרתה עלי במובן נבואי, אבל היא אסתר חשה כמו אלוקים אומר לה, זה מיותר אין צורך בזה חבל על המאמץ קרבנך אינו לרצון לפני, הכל היה לשוא את ובית אביך אכן תאבדו.
הרב קוגן הלם בשולחנו קולו רעם האם יש יצור אנושי שהיה מחזיק מעמד, שלא היה מאבד את התקוה, להקריב הכל ולקבל סטירה שמימית, כל כך הרבה סבל בלי תמורה, האם אין גבול לחושך. אבל אסתר עומדת שמה ומתעקשת בכל הכח היא מתחננת א-לי א-לי למה עזבתני, היא לא אמרה לו את זה מעולם, לא כשהתייתמה לא כשנחטפה, אבל עכשיו היא הביעה הכל בלי תרעומת למה עזבתני, איילותי לעזרתי חושה, והיא הולכת מסרבת להיכנע לצללי החושך מתעקשת להבקיע בהם אלומת אור קטנה, היא תלך ותתן ותקריב הכל אך תציל את עמה. אסתר קראו לה הפרסים מלשון סטאר כוכב לילה מאיר, ואיילת השחר נשאר שמה לדורות בזכותה האיר שחר חדש על שמי העם היהודי.
אני שואל את עצמי מניין היא שאבה כאלו תעצומות נפש, אבל אסתר עצמה עונה על זה במגילה, איככה אוכל וראיתי באובדן אשר ימצא את עמי, לפעמים לא צריך תשובה לשאלה, כשיש הכרה אמיתית זהות אמיתית, אזי איככה אוכל היא איננה מסוגלת לשבת בחיבוק ידים, העם היהודי במצב מסוכן ועליה להצילו. והמסר הזה טמון במגילה הנושאת את שמה ויישאר מחובר לנצח כחלק מהתורה.
קוגן היישיר את מבטו אל הבנות, ניכר על חלקם שהם חוו מעין סערת רגשות. הוא חייך קלושות יכולתי לסיים בצורה מוסרנית שכל בת היא לעיתים אסתר גם אם לא נאבקת עבור עם שלם עליה לנווט את דרכה את ביתה. היא זקוקה להכרה בזהותה היהודית גם אם היא נתקלת בחומות אמריקניות ולא פרסיות. אבל אני לא יהרוס שיעור טוב בתוספת דברי מוסר. בעצם סיימנו אבל אולי אם עדיין נותרה לכם סבלנות תרצו לשמוע סיפור אישי על נס ועל זהות אישית וכן זה קשור גם לתענית אסתר. המילים ניתזו מפיו כמעט בכח, זה לא היה בתכנון, הדבר היה מנוגד לאופיו מעולם לא אילתר, וגם עם היחשפות עצמית הייתה זרה לו. אבל המילים והמשפטים כאילו מוטענים באנרגיה פרצו להם לחלל, קוגן מצא את עצמו מאזין לקולו המהדהד יחד עם שלושים בנות מרותקות.