1800550
סיפורים
מנה חמה - סיפור בהמשכים
פרק יט
אנטולי יצא מרכבו ולא הרגיש בטבעת האבטחה שמכתרת אותו.
-הוא נכנס לתחנת המשטרה צעד במסדרון שפיו ממלמל שירים ופתח את דלת חדרו..
-התיקים עדיין עמדו באותה תנוחה שהניחם אמש וערימת הספרים הוסיפה פן לבלגן.
-החל לעלעל בדפים, עיין בכל התיקים שקשורים לאדון אלי, לאחר מכן הכניס את כל התיקים של אדון אלי אל תוך מזוודתו האישית והצפינם בתוך תא נסתר.
-מצלמה נסתרת תיעדה בבירור את כל מעשיו וצוות הבילוש עקב אחר מעשיו בפליאה, ששאלה אחת בפיהם.. מה הוא זומם כרגע.
-בעודם מתלבטים מה עושה אנטולי ומה פשר מעשיו המוזרים הוא יצא בחופזה מן הדלת, נעל אותה והותיר את כל צוות החקירה בפה פעור.
-אנטולי שיצא מן המבנה חש בזוג עיניים שבוחנות אותו, אינטנסיבית הסתובב לאחור,
-גבר בחליפה שחורה מחויטת עם עניבה אדומה יוקרתית עמד מאחריו והביט בו כדרך אגב, והעמיד פני אדם ששקוע בתוך שיחה.
-אנטולי נכנס לרכבו והתקשר לפטר.
-הלו פטר אתה שומע אותי??
אגלי זיעה בצבצו ממצחו של אנטולי הוא פחד שאדון אלי עוקב אחריו ובגמר שירותו יהרגו.
-כן אנטולי, כולי אוזן.. מה בפיך שהתקשרת אליי??
-יש בנ"א שכנראה עוקב אחריי.
-שטויות, אין איש שעוקב אחריך, הסר את החששות האלה מלבך.
-לא פטר, יש מישהו.. תצא מחדרך ותצעד לכיוון הכניסה לתחנה ותראה אדם בלבוש אינטליגנטי, זה הוא.
-אנטולי, אני רואה גבר עם חליפה שחורה ועניבה אדומה. אליו אתה מתכוון?
-בדיוק, אתה רואה שעוקבים אחריי!!
-פטר צחק במלוא גרונו ופלט... זה בנו הבכור של אלן..
-אהה כן?? לא ידעתי... מצטער...
להתראות..
-אנטולי נסע בשולי הכביש שיעדו הוא היער ליד מנצ'סטר, הנסיעה התנהלה לאיטה, שדות מוריקים חלפו על פניו, אלפי מכוניות נסעו מצדדיו, והוא הרגיש כ"כ קטן מול הבריאה.
-הוא הגיע לפתח היער והחל להיכנס לעומקו ותר אחר מקום מסתור.
@
-פטר, אנחנו בצרות צעק דייוויד מצוות המעקב.
-למה? מה קרה? שאל פטר בפחד..
-אנטולי נכנס ליער עם התיק וכל המסמכים,.
-מה? איך הבאתם לו?? אתקשר לאלן..
פטר חש ששעון החול שלו אוזל והוא "מפשל" ובגדול.
-אלן, מילה בודדה נאמרה.
-כן פטר, אני בישיבה דחופה תתקשר יותר מאוחר, תודה.
-רגע לפני שאלן ניתק פטר צעק בשארית כוחותיו.
-אלן!!! זה לא סובל שום דיחוי.
-מה קרה?? אתה נשמע די היסטרי!
-אנטולי לקח עמו את כל התיקים והמסמכים שמרשיעים את הישראלי ונכנס ליער הסמוך למנצ'סטר.
-אוי ואבוי, אני ינעל את הדיון ביניים הזה אני כבר בא אליך תתניע את רכבך ובוא עם צוות המעקב.
-קיבלתי, להתראות.
@
אנטולי פסע בחורשת העצים לקול אוושת העלים תחושת רוגע השתלטה עליו ונתן דרור למחשבותיו.
-הוא ירד במורד התלול והבחין שתהום פעורה בין רגליו, ולחש לעצמו.
-"זה המקום הכי טוב"
-הכי טוב בשביל מה?? קול גברי שעמד במרחק צעדים ממנו השמיע.
-הוא מייד שאל מי אתה?? ומה מעשיך כאן??
-הוא שיחק את משחק ה "ראש קטן" ואמר לו שהוא בן אדם רגיל.
-אנטולי יצא מכליו ושאל אותו, מה לעזאזל אתה רוצה מחיי?? שגבו עדיין מופנה בהתרסה.
-אני רוצה ומבקש שתסתובב.
-איני חפץ להסתובב.
-תסתובב, נשמעה פקודה מקול מוכר מאוד.
-אנטולי הסתובב וראה את אלן במבט קשוח ואטום ופטר מביט בו בעיניים קרות. השלישי הציג את עצמו כסוכן פדראלי.
-אנטולי הרגיש תקוע כמו בין שתי חומות של אש, אך לא איבד את עשתונותיו ושאל.
-מה הביאכם עד הלום??
-הסוכן הפדראלי הזמינם לרכבו אנטולי חיפש מקום מפלט אך לא מצא הם איגפו אותו מבלי להשאיר לו מקום בריחה.אנטולי שהמזוודה הייתה חבוקה היטב בין זרועותיו התבקש לשפוך את תוכנה על המושב לידו.
-אנטולי ניער את התיק וכל תוכנו היה על המושב, וחשב בלבו מזל שהחבאתי בתא הנפרד.
-פטר ואלן הסתכלו על הסוכן במבע מזלזל, איפה מה שאמרת על התיקים??
-הוא מייד שלף מכיסו את הקלטת והכניסה לוידאו ברכב, כולם צפו איך אנטולי גונז את התיקים בתוך מזוודתו ויוצא מן החדר.
-אנטולי הבין שכלו כל הקיצין, ובכה בדמעות תנין..
איימו עליי ברצח, איימו על משפחתי, והייתי חייב לעשות זאת.
-פטר שאל, מי שלח אותך??
-אנטולי מילא פיו מיים ולא דיבר. הוא פחד מהבאות
-פטר התעקש ושאל שנית, מי שלח אותך?? אני מבטיח לך שלא יאונה לך כל רעה במידה ותאמר את האמת.
-אנטולי נכנע ללחציו של פטר ואמר שזה ישראלי בשם אלי קניג.
---------------
הישיבה געשה כמרקחה, לאחר שלושה שבועות מורטי עצבים ישנה שבת חופשית אחת.
-קובי דחף את כל בגדיו המלוכלכים לתוך התיק שלו, סידר את מיטתו הכניס את מפזר החום לארון ונעל, חשש שמא יבואו אנשים ויגנבו לו.
-שייקה שכבר ארגן את תיקו יום לפני יצא מהחדר תוך שהוא מברך את כל חברי החדר בשבת שלום.
-קובי נשאר אחרון בחדר, לבד, והתכונן לצאת מחדרו.
-הוא כיבה את האור נשק למזוזה וסגר את הדלת.
-בשערי הישיבה התגודדו מספר קבוצות של בחורים שארגנו לעצמם הסעות מאורגנות לביתם, לא היה לו כח להמתין את כל הזמן הזה ופילס דרכו בין עשרות הבחורים.
-מונית שחנתה בפתח אחד הבניינים שסמוכים לישיבה צפרה בקולי קולות..
-קובי ראה שהמונית ריקה, הכניס ידו לכיס מכנסיו ושלף את ארנקו הוא בדק אם יש לו מספיק כסף, אכן, יש מספיק.
-הוא פתח את דלת המונית הנהג זעף, חצי שעה אני פה ממתין.. הדתיים האלה נשף בעצבים..
-קובי שאל את הנהג, המונית פנויה כרגע??
-כן, כנס כבר.. לאן אתה צריך?? שאל בכעס..
-לפתח תקווה בבקשה..
-הנהג שכבר היה בקיא בכל רחובות גוש דן נסע דרך סמטאות צדדיות ולאחר 10 דקות קובי היה מחוץ למונית.
-כמה רחובות ללכת זה לא מפריע..
@
-יעלי, מתי קובי מגיע בימי שישי בדרך כלל?? שאל אביה אדון אלי.
אבא, כעיקרון הוא מגיע בין שתיים עשרה לאחד..
הוא העיף מבט לשעון הקיר התלוי בסלון, אחד ורבע..-
-יעלי, כלומר הוא צריך להגיע כל רגע?
-כן... כל רגע הוא צריך להגיע ענתה אחריו.
-אני אלך לי לנמנם מעט..
-שינה ערבה אבא..
-אדון אלי עלה על יצועו וישן שנת ישרים יעל ניקתה את הסלון הבריקה את הרצפות ושפשפה את הלכלוך שהצטבר בקירות תוך שהיא שומעת בנגן את ווסטלייף בנגן שהביא לה קובי מתנת יום הולדת 17.
-לאחר שעה ורבע אדון אלי קם בבהלה ממיטתו, התרוצץ בבית כאחוז טירוף, היכן קובי שאל ללא לאות.
-מענה כלשהו לא קיבל.
-באותו רגע החליט לטלפן לאב בית של הישיבה אם הוא היה שם ביממה האחרונה.
-הוא הרים את הטלפון מכנו וחייג.
-חוק מרפי הזה, צריך לתלות אותו, למה דווקא עכשיו הוא משאיר לי משיבון.
-הוא חייג פעם נוספת, לאחר שלושה צלצולים.
-הלו!
-כן הרב, מדבר אביו של קובי קניג, היום הוא היה בישיבה??
-כן, בהחלט עד סוף היום הוא נכח בישיבה.
-תודה ושבת שלום..
@
קובי הולך לכיוון ביתו, שוטר מבקש ממנו לעצור.
-בחור, קוראים לך יעקב קניג?
-חיובי, מדוע??
-מצטער מראש על כל העוגמת נפש, בוא תתלווה עמי לתחנה ידיו של קובי נאזקו והשוטר הכניסו לניידת ונסע לתחנת משטרת פתח תקווה.
-קובי הזיע מפחד, לא יכול להיות שעלו עליי ועל אבא הרהר בחרדה.
הוא נכנס לתחנה השוטר הכריז בקול, זה קובי קניג!
-בראבו, יפה.. כבר שבועיים אנו לא מוצאים אותו..
-קובי חשב לרגע שהוא זכה באריזה לוטו או משהו..
-תקוותו נתבדתה..
---------------------
-מאיר ישב לצד אחיו רפאל בשולחן שבת, הם דיברו, שוחחו על השבוע שחלף כמו טיל.
-בתום הסעודה מאיר ורפאל החליטו שהם יוצאים לסיבוב של שבת, הם הקיפו את פתח תקווה בהליכה נינוחה בדרכם חזור מאיר ביקש מרפאל כמה דקות..
-רפי ראה את אחיו מסתודד עם בחורה, טוב, זה חייו השלים עם המצב העגום.
-לאחר חמש דקות שנדמו לו כנצח, מאיר ביקש מרפי שיחזור לבד לבית, הם נפרדו לשלום..
חלי, אז מה נשמע איתך?? שאל מאיר
-ב"ה, עבר עליי שבוע מצוין ומצחיק, במבחנים קיבלתי ציונים טובים, ובתוך כדי דיבור המשיכה תגיד אתה כבר בישיבה??
-מאיר הופתע מהמעבר נושאים הדרסטי ובכ"ז ענה לה.. אני בבית, כרגיל.
-מה אתה עושה בבית?? שאלה בהתעניינות.
-מאיר שקע במחשבותיו שדחקו בו, כמה זמן לא התעניינו בי, אף אחד לא רוצה בטובתי, כולם יודעים שיש עליי תווית של "שבאבניק" אז אני פתאום נהפך לחסר תקנה..
-אם אני שבאבניק אז אני נהפך לאוויר? לא מגיע לי יחס? לא אמורים לעודד אותי ולדרבן אותי? שאל את עצמו רטורית והתייפח חרישית.
-הילת המסתורין שאפיינה את מאיר פוצחה ע"י חלי, היא היחידה שבאמת ובתמים רוצה בטובתי... ולכן אני יקשיב לה מעכשיו החליט מאיר.
-מאירוש?? איפה אתה נמצא?? אתה ב "אורות"?
-אהה.. כן.. הוא התנער מחלומותיו וענה.. א..א.. אני גם עובד וגם לומד מדי פעם..
-מתוק שלי תקשיב לי טוב, אם עזבת מקום לימודים אצל החרדים אתה מסומן באיקס אדום כמו שאתה יודע, מה דעתך על שתלך לישיבה ותבנה לך תדמית חדשה?
-הוא הרגיש בכנות ובחום שחלי אמרה זאת ושקל את האופציה הזו ברצינות.. ואמר, חלי, את צודקת במאת האחוזים.. אבל אין לי את הכח ואת הכלים לעמוד בזה..
-לא צריך כח ולא צריך כלים צריכים רק דבר אחד, "רצון"!
-נכון, זו הנקודה.. אין לי טיפת רצון.. כבר נשברתי התייאשתי התמוטטתי ונגמרתי פלט ביגון, עיניו היו כבויות ולחלוחית עלתה בהם..
-מאירי, אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, אך ורק טוב! אתה מאמין לי?
-בוודאי שאני מאמין לך חלי, אני לא יודע איך הייתי מסתדר ללא עזרתך.. ומה אני אמור לעשות??
-דבר ראשון, אתה מוכן להתאמץ בשבילי?? שאלה בתחינה.
-מתוקה, פעם הבאה נפגש ונדבר על זה ביתר הרחבה.. אני צריך לחשוב על הדברים מהעומק..
-בסדר חמוד.. אני צריכה ללכת בין כה וכה כבר חצות, נדבר בקרוב..
-שבת שלום..
-שבת שלום, ענה אחריה...
@
-מאיר יש לך בושם?? שאל רפי בעודו מהדק את עניבתו.
-כן, יש לי איסי מייאקי למה לאן אתה הולך??
-אני הולך לחתונה של אח של חבר חדרי.
-וואלה סחטיין עליך אחויה.. תהנה.
-תודה מאיר, רק תביא לי את הבושם! עוד דקה יוצאת ההסעה המאורגנת לאולם..
-איזה אולם??
-זה בכתר הרימון... השיב רפי בפיזור דעת.
-פייי... יפה להם, קח את הבושם. שתי שפריצים לא יותר..
-בסדר, תודה מאיר, להתראות.. טרק את הדלת ופתח בריצה לאוטובוס שחנה שתי רחובות מקבילים ממנו.
-הוא עלה לאוטובוס שכולו מתנשף בקולניות, נזרק על הספסל הראשון שנקרה בדרכו וחיכה לנסיעה..
-האוטובוס נסע בדומיה לאולם, שאחר חמש דקות כולם עמדו ברחבה שלפני האולם ועלו במעלית.
-המעלית נפתחה... "ישיש עליך אלוקיך, כמשוש חתן על כלה, חתן על כלה".. וואוו איזה רעש...
-הוא תר בעיניו חיפש את שייקה או את יוסי.
-שלום בחור, את מי אתה מחפש?? שאל אותו רב המלצרים.
-אני מחפש את חברי שייקה,
-אווו, שייקה אח החתן בחור נפלא עזר לנו לפני.. הוא יושב בשולחן השלישי משמאל.. רואה אותו??
-כן, כן, ראיתי אותו. תודה רבה לך
-שייקה מזל טוב אחי היקר!! רפול בירך אותו שחיוך נסוך על פניו.
-רפולפול, אז הגעת בסוף..
-כן, כמו שאתה רואה.. הייתה כבר החופה??
-לא, עוד רגע זה מתחיל.. הגעת בזמן המתאים..
-בכל אופן, זה שהגיע בזמן זה האוטובוס וצחק.. היכן יוסי?
-יוסי מטייל לו כאן בין השולחנות..
-טוב, אסתדר כבר ושוב "מזל טוב"...
@
-במחיצת הנשים חלי אחות החתן טיילה ומבין המחיצות הבחינה במאיר מדבר עם אח שלה שייקה..
-איזה כיף, אוכל לראות אותו היום ולשוחח ולקבוע פגישה לעוד פעם..
-הנה מגיעה החופה... חלי לקחה איתה את אחותה הקטנה..
-יוסי קרא לרפול, מה איתך רפולי?? מתי הגעת לכאן?
-אני כאן רבע שעה.. ויצא לי לדבר עם שייקה.
-רפול, הנה החתן והכלה.. שיהיה להם אך ורק טוב בחיים.
-אמן ואמן ענה אחריו רפול.
-יוסי, אני אוהב את הקטע הזה.. בווווווום.. ראית איך נשברה הכוס?? וצחקק.
-רפול, מתי אתה חוזר לישיבה??
-כנראה שמחר, אין לי עצבים לראות הערב את המשגיח.. טוב יוסיוס, אני זז רגע לשירותים, תמתין לי כאן..
-רפול יצא מהשירותים אחרי שהתפנה, נטל ידיו והתקדם לאולם.
-הוא חיפש את יוסי ולא ראה אותו.
-הווווווווופ!!! מי זה?? שתי ידיים כיסו את עיניו וקול מוזר שאל אותו מי זה!
-יוסי, מספיק עם השטויות, מתי תתבגר.
-איזה יוסי??
-אז לא.. שייקה מספיק..
-שייקה זה אחי, והרפתה מאחיזתה, רפול הסתובב וראה את חלי,
-מאיפה היא מוכרת לי?? חשב ולא קבל תשובה..
-אז מאירוש, מה איתך??
-אני לא מאירוש, אני אח של מאיר, אני רפאל.
-אופס, סליחה אני מצטערת.. רפאל..
-זה בסדר....