1800550 - סיפור בהמשכים-בין תקווה לייאוש

1800550

סיפורים

בין תקווה לייאוש - סיפור בהמשכים

פרק יח'

במרוצת הזמן אור ואני הפכנו חברות טובות, נראה שהמחלה גישרה על פער של שנים והשקפות.
אור היתה דתיה מאמינה, אפילו חזקה. אם בתחילה חשבתי שאני אהיה שם בשבילה, לתמוך, לעזור ולעודד. הרי שנראה שהיא כאן בשבילי.
היא עברה מהר יחסית אלי את שלב ההכחשה, והאי אמון שזה אכן קורה לה. עם כל יום שעובר שיערה הולך ומדלל.
אמנם זה סתם תסמין חיצוני אולם משום מה עבורי מסמל המון. אור היא קורנת, בטוחה בעצמה, מאמינה שהכל לטובה. היא בטוחה שהיא תצא מהמחלה, פשוט בטוחה, אני לא מסוגלת להישאר אדישה מול הפשטות והחום שנובעים ממנה.
דרך ההתמודדות שלה כה שונה משלי.. היא לפחות לא מסובכת כמוני בתסביכים עם החבר ואהבות מדומיינות מהסיבה הפשוטה שמעולם לא היה לה חבר.
נשמע מרוחק, פרמיטיבי לא מציאותי. אבל למרבה הפלא טוב לה!
כן, היא אדם מאושר, וכשהיא מסבירה את ההיגיון שעומד מאחורי הדברים אני אפילו מעריכה אותה. כן מעריכה, זאת המילה, היא רק בת 18 אבל כל כך בטוחה בעצמה, בטוחה בנכונות הדרך בה היא פוסעת.
מאמינה שהמילים שהיא ממלמלת בכל בוקר מתוך הסידור מוסיפות. וזה לא רק פוזה. זה אמיתי, זה מבפנים ואולי זה מה שכל כך מושך אותי באישיות שלה, האמת הזו, שעם כל התפאורה החיצונית יש לה אישיות, היא כנה, אמיתית. וזה כובש. כן, נכבשתי.
לאור יש שישה אחים , היא בת יחידה.
כשאני מסתכלת על אמה , אני מתמלאת הערכה ולא סלידה כפי שהייתי מתמלאת פעם כשהייתי מתארת את השחורים שמביאים ילדים בכמויות ללא כיסוי כלכלי.
כשראיתי את אחיה, נקיים, מסודרים ומטופחים. נפלו הרבה מחיצות ביני לבינם. והבנתי שיש צד יפה, צד שרבים לא מכירים. וחבל.
כשהכרתי לנויה את אור התגובה הראשונית היתה רתיעה ובחינה מדוקדקת שלי מכף רגל ועד ראש.
אבל החום הטבעי שקרן מאור הפשיר את האוירה ותוך דקות נשבתה נויה בקיסמה..
יותר מאוחר כשדיברתי עם נויה בחדרי היא הודתה שאכן מעולם לא חשבה קודם שתימצא שפה משותפת עם אחת כמו אור.
עם נויה היא דיברה על כל אותם דברים עמוקים שאני סירבתי להכנס לתוכם. על כל אותם הוכחות לקיום בורא לעולם. ועצם קיומו של כח עליון. נויה יצאה מהשיחה מהורהרת. סנטתי בה שבסוף עוד תחזור בתשובה. היא חייכה קלות. ופתאום הבנתי שזה לא מופרך. נויה מסוגלת.
במחשבה שניה היא לא תעשה את זה להוריה שנמנו על החברה הגבוהה בצפון ת``א.
במחשבה שלישית ממתי נויה מקשיבה או מתחשבת ברגשות הוריה?
משום מה המחשבה על נויה כדתיה העבירה צמרמורת בגבי.

תודה מראש על התגובות בקומונה!