גולש יקר.... לידיעתך
1800550
סיפורים
צידו האפל של הגורל - סיפור בהמשכים
פרק ט'
"בוריס... זהו הרצון האחרון של אבא..." נתן הסתכל עליו במבט מתחנן,
"נראה לכם? אני לא עושה את זה!" ארז היה החלטי.
יונתן הביט באחיו, "גם אני לא..."
"אני... אני חושב ש..." גרישה לא ממש היה בטוח במה שהוא הולך לומר, "אני חושב שאנחנו צריכים לשלוט ברגשות ולעשות את רצון אבא. זאת הצוואה שלו...!"
אלכס שתק, הוא לא יודע מה לחשוב...
"אולי..." אלי היסס, "אולי נשאל רב?"
שמואל התכופף ונטל אבן מהשביל, "אין לנו ברירה, זו צוואתו של אבא!"
אריה הרים אבן גם הוא "אני לא מתכוון לזרוק אבן על קברו של אבא. אני... אני רק אפיל אותה מעל..."
נתן הרים גם הוא אבן... אחד אחד הם נכנעו... מרימים אבן מהשביל ומטילים אותה על קברו של אבא...
בוריס עומד בצד. הוא יודע שהוא לא יעשה את זה! הוא לא יזרוק על קברו של אבא אבן כמו שהוא לא היה זורק עליו אבן בחייו...
- אולי בכל זאת? זו הצוואה של אבא... לא! אבא כתב את זה כשהוא היה מטושטש! אבל העורך דין העיד שלא... די! לא וזהו! חבל על הזמן... אני לא אזרוק ולא אפיל אבן על הקבר של אבא שלי ואין לי מה לנסות לשכנע את עצמי...!!!-
בא לו לצעוק עליהם איך הם מסוגלים לעשות כזה דבר אבל... הוא לא מסוגל. הדבר היחיד שהוא מצליח לעשות עכשיו הוא לבכות...
הם לא אמרו לו כלום, הם הבינו אותו. אבל הם לא יכלו לעבור על הצוואה של אבא...
גרישה פתח את הדף השני, הם חשבו שהקטע הכואב עבר, הם לא ידעו שהוא עוד לא התחיל...
"בני היקרים, כשתחזרו לטבריה, תקראו את המעטפה שבידיכם. עכשיו, חיזרו הביתה..."
גרישה הרים את עיניו מהמכתב, "אתם שמים לב? אבא שלנו היה אחד האנשים החכמים ביותר והצוואה שלו כזו מוזרה..."
"כאילו מה?" אלי חייך חיוך מוזר, "אבא חשב שנשאר בבית הקברות לעולמים?"
ארז היה קצר רוח, "יאלה בואו נעוף מפה! אין טעם להישאר פה ועוד יש את החלק השני של הצוואה שאבא רוצה שנקרא בבית בטבריה..."
שלושת הרכבים יצאו מחניון בית הקברות שבהר המנוחות, השמש מאחוריהם גולשת לאיטה אל עבר ההר.
הר המנוחות, גבעת שאול. הכביש מעל גינות סחרוב עמוס, כולם חוזרים מהעבודה...
בוריס לא ממש הכיר את האזור הזה של ירושלים, מעכשיו הוא יאלץ להיות כאן הרבה... בשלושים, ביום השנה... בוריס יודע, כל פעם שהוא יהיה בירושלים הוא יעלה אל אבא...
***
הפיאט הקטנה נעצרה בחריקה בקדמת הבניין, ארז יצא במהירות. "אתה נורמאלי? כל הרכב שלי עכשיו מסריח מעשן!" בוריס יצא גם הוא, "בסדר... מה הלחץ?" ארז סגר את דלת הרכב, "צא צא, עשית לי מהמכונית קטר..."
שתי מכוניות נכנסו לחניה, "הזקנים הגיעו..." ארז גיחך. "סוף סוף אתה מחייך..." בוריס זרק את שארית הסיגריה על הכביש.
"נתן ירד מהרכב, "בואו למעלה, אמא והנשים מחכות לנו..."
***
עשרת הבנים הסתגרו במטבח, סעודת ההבראה הסתיימה, הבגדים הקרועים הוחלפו ועכשיו הזמן לצוואה...
"שנתן יקרא." גרישה הניח את המעטפה על השולחן, נתן פתח את המעטפה והתחיל לקרוא...
הכרתי את דיאנה - דינה כשלמדנו יחד באוניברסיטה, שנינו היינו בתהליכי תשובה. בברכת הרב של קייב התארסנו ובינואר 1975 התחתנו. כשדינה – אמא שלכם הייתה כבר בהריון עלינו לארץ עם ההוריה, במשך השנים חיינו באושר וגידלנו את עשרת ילדינו ואף זכינו לחתן שבעה...
לא אלאה אתכם בכל הסיפור איך מי ולמה אבל גיליתי סוד, את הסוד שהרס את חיי... כדי להיות בטוח לקח לי כמה שנים לחקור את זה, לפני שלוש שנים הסוד כבר עמד לנגד עיני ברור כשמש כשהוא צוחק במלוא פיו הזוועתי...
מאז ועד עכשיו אחזתי בנשמתי בכל כוחי שלא תברח מגופי... את תוצאות המאבק הזה בוואדי ראיתם... לא ממש התייחסתם לזה, רק בוריס הרגיש זאת...
כוחי אזל מיום ליום, זקני הלבין והקמטים בפני התרבו מיום ליום...
הייתי אדם בן חמישים שנראה כמו זקן בן תשעים...
עכשיו, כשאני בעולם אחר, מותר לכם לדעת את הסוד... אני רק יכול לדמיין ולתאר לעצמי את התגובה של כל אחד מכם אבל אני לא יכול לדעת מה באמת יקרה... כלומר, כשכתבי לכם את זה לא יכולתי לדעת, עכשיו אני כבר מעליכם... מביט בכם מלמעלה ומתפלל שהסוד הזה לא יגרום לכם למה שהוא גרם לי ושתוצאותיו יהיו הרסניות כמה שפחות...
אני מציע שכל אחד יקרא בשקט לעצמו את המכתב..."
"עוד פעם עצות... מתי לקרוא, איך..." מיכאל שיחק בעצבנות בצרור המפתחות שבידיו.
"תנו לי!" בוריס נעמד, "אני קורא את זה ראשון!" הוא חטף מידיו של נתן את הדפים.
"הי הי! תירגע זריז!" ארז הביט בו כועס. "עזבו," נתן היסס "תנו לו לקרוא את זה ראשון... אני לא ממש יודע למה הוא רוצה, נראה לי שזה הולך להיות משהו מפחיד... אבל תחשבו לרגע, הרי הוא היחיד שבאמת קלט שמשהו הורס את אבא..."
אף אחד לא התווכח, נתן צדק...
בוריס הזיז את כיסאו לאחור ויצא מן המטבח, הוא יקרא את זה לבד! בידר של אבא...
הוא הוציא את המפתח מכיסו ופתח את הדלת, התיישב לאט על הכיסא והתחיל לקרוא...
לתגובות לחץ כאן
ל- צידו האפל של הגורל
לסיפורים
לדף הבית