1800550
סיפורים
גרעין רקוב - סיפור בהמשכים
פרק א'
השמש שקעה לאיטה מבעד לחלונות הגדולים. רוח קרירה חדרה אל בית המדרש.
"אני זז" פלט איציק בזוית פיו וסגר בכח את הגמרא "מה עובר עליך, בקושי שעה עברה מתחילת ה´סדר´?" "בסדר בסדר..."
ביציאה מבית המדרש בעט בכל הכח בקיר מספר פעמים "דייי! נמאס כבר מכל הדת הזו!!"
הוא הוציא חפיסת סיגריות מפיו "יופי, ברור שאני ידפק גם בזה" אמר במרירות למראה החפיסה שהכילה את המצית בלבד.
יד רכה הונחה על כתיפו "אאאחי מה הפרצוף הזה שא שא קח סיגריה" הוא שאף את העשן בכל כוחו לתוך ראותיו ונשף החוצה בזעף,
\ כאדם שאכל בטעות מאכל רותח. נשבר לו מהכל, אף אחד אינו מבין אותו, אנשים ממלמלים יפה על "יצר הרע, נסיונות"...
אבל לא ממש חושבים על מה שיוצא מפיהם.
בימים האחרונים החל להסתגר בתוך עצמו, במוחו השתוללו מחשבות פראיות של עזיבת התורה והסובב אותה רח"ל.
חיכה שהמשגיח ´יגאל´ אותו כבר מיסוריו וישלח אותו חזרה כלעומת שבא...
אבל, דווקא כשכל כך רצה, התמהמה המשגיח משום מה מ´לטפל´ בו...
כאילו מישהו אמר לו שיהיה זו בגידה בתפקיד המשגיח אם יעשה טוב לבחור ולא משנה באיזו דרך...
'אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד´ נזכר בניב הידוע. ....