1800550
סיפורים
דף חדש - סיפור בהמשכים
פרק ז - סוף'
כמעט והתיאשתי עד אתמול.
אתמול בפעם הראשונה שמעתי כן,קיבלו אותי,רחלי,היית מאמינה?אני מאושרררר!!זאת ישיבה
לבחורים כמוני ואני מקוה ששם אוכל להתקדם הלאה.הייתי מוכרח לשתף אותך
מחר,מחר אני חוזר לישיבה,הישיבה נמצאת אי שם בדרום,זה מצוין בשבילי כך אוכל לפתוח
דף חדש לגמרי.
יש מישהו אחד בעולם שזה בזכותו,למישהו הזה קוראים רחלי,ואני לא יודע איך להודות לה,
כל תודה תהיה עלובה,בכל אופן אני יאמר תודה רחלי,תודה ושוב תודה,תודה בשמי,בשם
ההורים שלי,בשם הילדים שלי,הנכדים,הנינים, כל אלה שיזכו לגדול בדרך שונה בזכותך. אם
הייתי יכול הייתי לוקח אותך קרוב אלי מחבק אותך,נותן לך את הנשיקה הארוכה ביותר
שקיימת ולוחש לך,תודה.
אל תחזירי לי מכתב רחלי,אין לך לאן,בשבועות הקרובים לא אבקר בבית,את הפלאפון אני לא
לוקח איתי.
רחלי, אומרים שהחיים הם כמו רכבת,היא לא מחכה לאף אחד,היא נוסעת ואם אתה לא קופץ
עליה אתה נשאר ברציף,יותר משנה הייתי ברציף,לא עוד.
את הערת אותי,ניערת אותי,ואני קפצתי בזכותך לרכבת, בדרך לחיים...אוהב ומעריך,יוסי.
!**סוף**!
נכתב ע"י הניק
חלומות