מכשיר כשר ב300 שקלים
1800550
מאמרים
הלכות יום העצמאות
מתוך הבלוג של נחום תקום - 'חרדים' בסלולרי
המנגל כבר מוכן, טונות הבשרים בהיכון, מחכים ליום
הגדול של הישראלים - שמסתכם באכילה על האש.
זה סימן ההכר של הישראלים: המנגל.
כמו שאומרים 'אין שמחה אל בבשר על האש' כלשון הישראלים,
אך בין לבין, עיני נפלו על ספר הלכות ליום, או חג העצמאות - תלוי את מי שואלים.
אך הלכה היא ומצווה לפרסם, אז הנה לכם כמה הלכות
לחג:
א. חייב אדם לשמוח בחג העצמאות, שקיבלנו מנהיגים
כבן גוריון וחבריו, וטוב שהם לא היום. שנאמר: 'רחוק מרשעים ישועה'. אך על האדם לשמוח,
וטוב שייקח איתו דגלון על חולצתו, שמביא לשמחה. וסגולה לשמירה מהנטורי קרתא וחבריהם.
ב. דגל איש וביתו. ולכן חייב אדם לתלות במרפסתו
דגלים, כמספר בני הבית. לא יחסיר. ואם אין לו כסף, שיבקש מביטוח לאומי, או ילווה מבנק
הפועלים, ויקבל גם דגל במתנה. ומי שעושה כך, הווין ליה בנים שמאלנים
. ג. מכיוון שבתליית הדגל יש מצוות פרסומי ניסא,
שהנס היה שאדם שאינו בר דעת כבן גוריון, נהיה ראש ממשלה, ואדם שאושפז בכפייה כמו הרצל,
עד היום מאמינים לו. לכן יש פרסומי ניסא. ומי שביתו גבוה מעל עשרים אמה, אינו יכול
לתלות, כי יתפס לאיש הישראלי הצוואר. לכן יתלה את הדגל במעלית או בכניסה. שהנכנסים
והיוצאים ישתחוו ויקיימו את הפסוק: 'עוד לא אבדה תקוותנו'.
ד. אדם שגר בסמיכות לערבי ונטורי קרתא וקיים חשש
סכנה, יתלה את דגלו בסלון ביתו, והמהדרין יתלו תמונה של בן גוריון והרצל, ובאמצע יתלו
את הדגל. ומי שעושה כן 'הווין לו בנים ציונים'.
ה. הדגל צריך שלא יהיה פחות מאמה על אמה, זכר לבטנו
של לפיד, שבשעת אכילתו על האש, הייתה אמה על אמה. והמחמיר יותר גדול, נחמיר איתו גם
במחיר.
ו. אדם הישראלי שנוהג ברכב ששולם עליו במשחטת המיסים
של המדינה, צריך לשלם 'מס דגל' וצריך לתלות דגל על מכוניתו, להראות כמה אנו פרייארים
שקונים רכבים במדינה עדיין. וכל התולה על רכבו מקיים את הפסוק: 'איש על מכוניתו ועל
דגלו יסעו'.
ז. "אין שמחה אלה ב'על האש'". לכן חייב האיש הישראלי,
לאכול עשר כזיתות בשר לכל אחד מבניו. ואב המשפחה צריך להחמיר ולאכול, מעל שישים ק'ג
בשר, זכר למדינה. ואם הקיא אינה נקרא אכילה, כי לא היה עיכול. ולכן צריך לחזור שוב.
ומה שנותר, 'לכלב תשליכון אותו' זכר לכלבים הרבים שגידלה המדינה.
ח. נחלקו הפוסקים בזה הזמן האם מותר להמשיך ולהשתמש
במנגל הרגיל, או במנגל החשמלי. הדעה שאומרת הרגיל, כי כל ה'חפצא' של האיש הישראלי זה
במנגל, באש ממש, שבזה ממשיך מסורת אבותיו, ורק בזה מרגיש ישראלי. אך הפוסקים חלקו עליו
וטענו שעכשיו אנחנו מודעים לחור באוזון, ושהעשן מזהם את האוויר, אז זה 'היזקא ברשות
הרבים' והיזק רבים ממש. ובעוד שמהעשן יתכן ויהיו לו צרבות בעיניים, ולא יראה את המשחק
בערב, ויבוא לידי שעימום ושיעמום מביא לידי עבירה, ועוד בחג העצמאות. אך הפוסקים נשארו
בפחד מהישראלים ולא פסקו.
ט. חייב אדם לספר לבניו על סיפורי ארץ הישראליים,
איך הביאו אותנו מחירות לעבדות, מאור לחושך, מסוכר למלח, ואח"כ היינו מלח הארץ. וגם
חברה פתחו על שמינו, וטוב לאכול הרבה ממלח הארץ, זכר למה שאכלו אבותינו שהגיעו לפה.
וזה בלי המרור. וטוב לשים בתור מפת השולחן, את הדגל. ונכון לכוון, שאילו היינו באוגנדה,
גם היינו מקיימים את המצווה.
י. מה טוב ומה נעים לזמרר את שיר התקווה, שש פעמים
ביום, כנגד שישים שנה למדינה. ואלו הם:
א. אחרי עלינו לשבח.
ב. אחרי ששוטר או פקח נתן לך דוח שחנית על המדרכה
בגלל שהלכת לקנות בשר לחג.
ג.אחרי ששמת דגל בגודל מפת שולחן, וזהו שמרוב פוסקים
התבלבלת ושמת מה שהיית צריך לשים במרפסת, שמת על הרכב, ואז לא ראית את הכביש ועשית
תאונה, ושעה לקח עד שחילצו אותך, והיית צריך לשחד רופאים שיטפלו בך מהר, כדי שתצא מהר
לחגוג את החג.
ד.לפני מנחה.
ה.אחרי שרבת על מקום חנייה וכמעט רצחת את האדם
הישראלי, ותפסת מקום חנייה תוך כדי שאתה שובר את המראות ואת הפנסים של הרכבים מצדדך,
ואז כדי לצאת מהרכב אתם יוצאים מהבאגז', זה האופציה היחידה.
ו. אחרי ששעה אתה מנסה להדליק את המנגל, וכמעט
שרפת את כל הפארק, תברך ותשורר ב'שיר התקווה' ומי שעושה כן, מובטח לו שמס הכנסה לא
יתלבש עליו שש שבועות.
יא. הנוהגים לקרוא את ההלל, לא טוב הם עושים, כי
שם מופיע 'יברך את בית אהרון יברך את בית ישראל' וכו', למה שרק את החרדים נברך, לכן
שב ואל תעשה עדיף. ומה שנכון זה לקרוא את מגילת העצמאות, וכך הסכימו איתי כל הפוסקים.
יב. חג העצמאות שחל בשבת יקח את הדגל על בגדיו
כדרך לבישתו, שלא יעבור על טילטול. ובפתיחת ההיכל עושים פתיחה לפרנסה, שיהיה כסף למדינה.
ומה נעים אם הפרוכת תהיה כצורת הדגל, ואותה שבת נקראת שבת העצמאות, והרב דורש להם מענינו
של יום. ובמוצ'ש יבדיל 'המבדיל בין חול ובין קודש ובין ישראל לציונים'.
ואותם הימים נזכרים ונעשים לדורי דורות ע"כ.
ובאתי על החתום המחבר: ירבעם בן נבט.
מי שרוצה יש את כל הספר והוא נקרא "מי שעשה
ניסים" הוא מחולק בהר הרצל חינם.
זהו חברה עד כאן ציטתתי את הספר מקווה אולי יש
מישהו שיעזר בזה הייתי חייב לכתוב את זה היום למה אני חוזר לישיבה היום אז נתראה עד
אז חג עצמאות ...
קישור לפורטל
לתגובות לחץ כאן
למאמרים
לדף הבית